העגלות, דור ההמשך והעתיד של הרפת. גידול עגלות דורש תשומת לב מרבית מאחר וטעות או תקלה בזמן הגידול תשפיע רבות על מבצעי הפרה הבוגרת לאחר מכן.
המטרה: עגלה גדולה, ארוכה, מלאה אך לא שמנה.
הדרך: התאמת ממשק ההזנה והרכב מנה לצרכים השונים של כל שלב בהתפתחות.
המזונות: תערובת יונקים (18% חלבון בחומר יבש) בלעדי ובנוסף לחלב עד הגמילה ובשילוב עם חציר אספסת או בליל חולבות עד לארבעה חודשים. בהמשך דגש על איכות המזון הגס ובעיקר קטניות (אספסת בגיל הצעיר וכל קטנית זמינה אחרת בבגרות) כל אלו בשילוב עם תחמיצים, חציר דגן ובגיל המבוגר, בהריון ניתן ובהצלחה לשלב גם קש.
שיעורי המזון הגס במנה: לפחות 65% ואפילו 70% עדיף כל זה כדי לווסת את צריכת המזון מבלי להשאיר אבוסים ריקים ובדרך זו תובטח התפתחות תקינה של העגלות במינימום תחרות בין הפרטים בקבוצה.
השלבים: עד גמילה, 2-3 חודשים, 4-7 חודשים, 8-12 חודש, קבוצת הזרעה (רצוי לא להזריע לפני שהעגלה הגיעה לגובה של 125 ס"מ) ועגלות הרות עד למעבר להכנה 3 שבועות לפני ההמלטה.
חשיבות ההתאמה בין שלב הגידול להרכב המנה הוא להתפתחות נכונה של בעל החיים. ידוע כי עיקר התפתחות השלד נעשית בגיל הצעיר ולכן דרושות בשלב זה מנות עתירות יחסית באנרגיה. בהריון, מקטינים את שיעור האנרגיה כדי למנוע השמנה.
עלות הגידול: עלות הגידול לא נגזרת ממחיר המנה מאחר ומנות נכונות בונות נכון את בעל החיים ובמנות עתירות מזון גס כפי שתואר למעלה אין אכילת יתר ובזבוז ולכן המנות יקרות אולי במחיר וזולות בעלות.
יחס עגלות פרות ברפת: היחס הרצוי ברפת שלא גדלה הוא של 7 עגלות לפרה. כל עלייה מיחס זה לשיעור גבוה יותר של עגלות פוגעת בפרנסה. כדי להגיע ליחס הרצוי ניתן במהלך השנה לשלב הזרעות עם פרי בשר ובייחוד כאשר מועד ההמלטה הצפוי הוא בחודשי הקיץ.
תוספים?, כן אבל בעיקר תרכיזי ויטמינים ייעודים לעגלות שמכילים גם ריכוז מומלץ של יוד ומינרלים חיוניים אחרים. כבר קרה שמשקים שונים בעבר "ויתרו" על התרכיזים וכתוצאה נולדו אצלם עגלות עיוורות וחולות.