הפרה היבשה
היובש זו תקופה קריטית במהלך חיי פרת החלב. משטר ההזנה ומשך תקופת היובש ישפיעו על בריאות הפרה, מחלות ההמלטה ועד לרמת הפוריות בתחלובה העוקבת.
דיון בתקופת היובש חייב להתחיל במצב הגופני של הפרה המיועדת לייבוש וזה במגמה של יותר ימי יובש לפרה הרזה כדי שיעמוד לה הזמן להתאושש. אורך היובש עשוי להיות שונה גם בין פרות צעירות (מבכירות) לבוגרות. ממצאים מראים יש יתרון להארכת היובש בשני מקרים אלו של פרות רזות ו/או צעירות. הארכת היובש אינו ערך מוחלט אלא ערך יחסי התלוי במשטר ההזנה. למידע נוסף
הפרה אחרי ההמלטה
שלושת השבועות הראשונים לאחר ההמלטה הינם החלק השני של תקופת המעבר שמצריך תשומת לב מיוחדת. בתקווה שתקופת היובש עברה ונוהלה כראוי, יש עדיין צורך לבודד את הפרות הממליטות ולו רק בשל יכולתן הבלתי מספקת לצרוך כמויות נאותות של מזון, מה שמוביל להיווצרות מאזן אנרגיה שלילי ותחלואה מטבולית.
ניהול נכון של הייבוש ותקופת היובש תביא פרה להמלטה, במצב גופני נאות (3-3.5), ומעבר תקין לתקופת התחלובה.  בכל מקרה, אין לפרה הממליטה כושר אכילה מספק והיא מגייסת לעצמה אנרגיה מפרוק של שומן גופני. השומן, מספק אנרגיה ולא חלבון. מכאן, שיש צורך זמני לתגבר את המנה המוגשת בחלבון החסר. מקורות החלבון, בתקופה זו, חייבים להיות הטובים ביותר העומדים לרשותנו. אספסת או קטנית אחרת עתירת עלים יחד עם סויה ו/או לפתית עתירי חלבון שרידי יעילים. המנה בתקופה זו תכיל כ 18% חלבון כללי. וכאמור לעיל, חלקו מקורו בסויה ו/או לפתית וחלקו מקורו בקטניות, שגם תורמות למרקם המזון הגס ולמניעה של ירידה בנפח הכרס שעלולה לגרום להתנפחות, וחמור מזה משמט קיבה.
משקים המתקשים להחזיק קבוצה נפרדת לפרק זמן קצר של 3 שבועות, יכולים "למתוח" את התקופה עד 4 שבועות, אבל לא יותר מזה, מאחר ויחס החלבון/אנרגיה במנה זו עלול לפגוע בפוריות, במידה וממשק זה ימשך מעבר לתקופה שצוינה למעלה.
מומלץ להמשיך במדיניות שננקטה בתקופת היובש, לגבי ויטמינים ותוספי הבריאות, וזה כולל ניאצין ככלי עזר למניעת קטוזיס. מינון מוגבר (2000 יח') של ויטמין E  ואומניג'ן, שהשימוש בו התחיל עוד ביובש, לשמירה ותמיכה ברמה החיסונית של הפרות. יש מקום לשקול גם שילוב של תרבית שמרים שתורמת ליעילות בתפקוד הכרס. לפתרונות פיברו לחץ כאן.